מסך המחשב שלי, שקיבלתי לפני כשנה בירושה מחברה, התקלקל בשבוע שעבר, הלכתי למקום תיקון סלולר קרית אונו שם בחנו לי אותו. קצת הצטערתי כיוון שהיה זה מסך המחשב השטוח הראשון שלי (עד אז הצלחתי להתנהל בדבקות ובעיקשות עם מסכים "שמנים" מהדור הישן), וגם הראשון בגודל נורמאלי של 19 אינץ'. היותו שייך לחברה לא מוכרת במיוחד הדליק לי נורות אזהרה עוד כשקיבלתי אותו, אבל כשהגיע היום, והנורה הבהבה באדום במקום בירוק, והמסך נותר שחור, עדיין הופתעתי, ועדיין כאב לי הלב עליו.
אז נכון שלקנות מסך חדש אינו אמור להיות עסק מסובך כמו בניית בריכת שחיה, אבל מבחינתי היא מדובק ב"תיק". השוואתי מחירים באינטרנט, בדקתי בחנויות וירטואליות, אבל בסוף הלכתי לחנות מחשבים בעיר מגוריי שרבים המליצו עליה.
בחלון ובתצוגה עמדו החידושים האחרונים מעולם המסכים: מסכים דקים של LG, בגודל 55 אינץ' שנשלטים על ידי שלא מיוחד, מסכי תלת מימד עם משקפיים (!) וטלוויזיה חכמה עם אפליקציות, אפילו עם פייסבוק, ואפילו תחנת עגינה לאייפונים בצורת קובייה שחורה שהזכירה לי יותר מכל את הסרט "האלמנט החמישי".
לאחר בהייה ממושכת בפלאים המוצגים, שאל אותי המוכר: "כן?" באדיבות. "אההמ", כחכחתי בגרוני והכרזתי: "אני מחפשת מסך!" "יופי", הוא ענה. "איזה מסך?"
התיישבנו והתחלנו להסתכל על מסכים שונים, בגדלים שונים, של חברות שונות. אני ראיתי על מדף גבוה מסך שנראה לי מעניין, וביקשתי להוריד, כמו הייתי בחנות בגדים. המוכר אמר שאין להם סולם, כלומר שאינו יכול להגיע לשם ושאוותר על הרעיון, אך אני חשבתי" שיביאו מצידי במות הרמה ויורידו את המסך, אני לקוחה משלמת!" בסופו של דבר, נבחר מסך, שטוח, שחור, 26 אינץ'. כן, 26 אינץ'. המחיר השתלם, והרי לא בכל יום אני קונה מסך. לאחר ששיגעתי את המוכר, יכולתי לראות את השמחה בפניו כשחתמתי ועמדתי להסתלק עם השלל. המסך היה כל כך קל שיכולתי לסחוב אותו כל הדרך הביתה ואפילו לא הזדקקתי לשום במות הרמה על גלגלים שיסיעו אותו לצידי. הכל היה כל כך פשוט שאפילו הרכבתי אותו לבד! חגגתי את המאורע בצפייה ישירה בסדרה 'דקסטר'. היה זה איבוד בתולין כפול: לראשונה בחיי השתמשתי בפונקציית הצפייה הישירה, ולראשונה בחיי ראיתי דקסטר. באותו שבוע סיימתי את כל העונה הראשונה וראיתי פרק שהוקרן על המסך החדש שלי מדי יום. אין ספק, המסך הזה שיפר את חיי לחלוטין. ככותבת, הרבה יותר נוח לקרוא ולכתוב בלי לאמץ את העיניים, יש יותר מקום למקלדת ולדפים שעל השולחן, וכל העניין גם נראה יותר טוב, לפחות יחסית לקופסה מרובעת כמו מסכים מהדור הישן.
אולי בפעם הבאה שיתקלקל לי המסך, אוכל להרשות לעצמי את מסך התלת מימד או את קוביית האלמנט החמישי. אולי אפתח תכנית חיסכון כבר מעכשיו. בינתיים, אני נהנית מהמסך ומקווה שיאריך ימים. אמן.
לחצו לכניסה לאתר PhoneTec לפרטים